הגדרת עוצמת האור UV בצורה מדויקת
רוב האנשים חושבים שנורת UV היא סתם נורה שמחסלת חיידקים. אך אם עבדתם עם נורות אלו בעבר, אתם יודעים שזה דומה יותר לכוונון של רדיו – צריך להגיע לתדר מדויק מאוד: 253.7 ננומטרים, ליתר דיוק. זהו התדר האידאלי – שבו ה-DNA סופג את האור ונהרס. אם טועים בכמה ננומטרים בלבד, אז בעצם מבזבזים חשמל ומקווים לטוב. אנחנו לא עושים דברים כאלה.
פרטים טכניים לגבי האורך הגלי
אנחנו משקיעים הרבה זמן בבחירת הזכוכית והגזים המתאימים. אנחנו משתמשים בקוורץ סינתטי בעל רמת העברת אור גבוהה – כי זכוכית רגילה “סופגת” את פוטוני האור באורך הגל 254 ננומטרים, לפני שהם אפילו יוצאים מהנורה.
יש גם את ההיבט האלקטרוני – אם המתח משתנה, טמפרטורת הפלזמה משתנה, וכך גם אורך הגל. זו תגובה שרשרתית. לכן אנחנו בונים את המנגנונים המתאימים כדי לשמור על המתח יציב.
בנוסף, אנחנו בוחרים חומרי אלקטרודות מתאימים כדי למנוע תהליכי הרס של הנורה. אם ראיתם פעם נורה שנהייתה עכורה ונהרסה מוקדם מדי, זו הסיבה. הנורות שלנו נשארות שקופות.
החום הוא האויב
העניין עם הכוח הוא שזה לא קשור לכמות הוואטים שמוזרמים לנורה. זה קשור למספר הפוטונים שבאמת יוצאים מהנורה, לעומת הכוח שנלקח מהרשת. אך יש בעיה – נורות בעלות עוצמה גבוהה נהיות חמות מאוד. אם הנורה מתחממת יותר מדי, עוצמת האור UV יורדת. זה נשמע לא הגיוני, אך זו המציאות. צריך לוודא שהקירור יהיה מתאים – באמצעות מאווררים או מערכות קירור אחרות – אחרת פשוט מבזבזים כסף על הרס הציוד שלנו.
שימוש בנורות אלו
עיצבנו את הנורות האלו כך שהן יתאימו לכל מקום. בין אם משתמשים בהן במערכות אוורור או על פסי הובלה, הן לא תופסות הרבה מקום. צריך רק לחבר אותן למנגנוני הקירור המתאימים, להפעיל אותן, וכך נקבל אור יציב ואמין בכל האזור. אין אזורים שבהם אין אור – ואין צורך לנחש האם הנורות עובדות או לא. רק משטח נקי ושקט.